במקרים מתאימים ניתן לבחון הקדמה של התשלומים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי. עם זאת, אין מדובר בזכות אוטומטית ולא די בכך שהכסף הדרוש זמין.
הבקשה נבחנת בתוך ההקשר המלא של שלבי הליך חדלות הפירעון, תכליות ההליך, התנהלות היחיד ומקור הכספים.
מהי הקדמת תשלומים בחדלות פירעון?
הקדמת תשלומים היא בקשה לשלם לפני המועדים שנקבעו את מלוא יתרת התשלומים או חלק ממנה, בהתאם לצו השיקום. המטרה היא לקצר את תקופת התשלומים, אך הדבר כפוף לאישור ולהוראות שיינתנו.
אין לראות בהקדמה פעולה טכנית בלבד. הגורמים המוסמכים בוחנים האם הבקשה מתיישבת עם הוראות הדין, עם תכלית השיקום ועם זכויות הנושים.
האם ניתן לשלם את יתרת התוכנית ולקבל הפטר?
במקרה המתאים ניתן להגיש בקשה לאישור הקדמת יתרת התשלומים ולבקש את סיום ההליך. עצם הפקדת הסכום אינה מחליפה החלטה שיפוטית ואינה יוצרת הפטר מעצמה.
ההחלטה תלויה במצבו של התיק, בקיום התנאים שנקבעו, בהיעדר סוגיות פתוחות ובשיקולים נוספים. מידע על משמעות הצו ניתן לקרוא במאמר הפטר בחדלות פירעון.
מה בודקים לפני אישור הקדמת תשלומים?
- באיזה שלב נמצא ההליך
- האם התשלומים שולמו כסדרם
- האם הדוחות הוגשו במועד
- האם נותרו מחדלים לתיקון
- מהו מקור הכספים
- האם חל שינוי במצב הכלכלי
- האם קיימים נכסים או זכויות שטרם הוסדרו
- נסיבותיו הכוללות של המקרה
הרשימה אינה ממצה. בית המשפט ובעלי התפקיד רשאים לבחון כל נתון רלוונטי לפי הדין והנסיבות.
מקור הכספים להקדמת התשלומים
יש להציג את מקור הכספים באופן ברור, עקבי ומגובה באסמכתאות. המידע עשוי לכלול את זהות המעביר, הקשר ליחיד, מקור הכסף ותנאי הסיוע, ככל שקיימים.
כאשר מדובר בכספי היחיד עצמו, עשויה להתעורר שאלה אם הכספים משקפים שינוי ביכולתו הכלכלית או נכס שהיה צריך לדווח עליו. כאשר הסכום מגיע מצד שלישי, כגון בן משפחה, חשוב להראות שמדובר בסיוע אמיתי ולהבהיר אם הוא ניתן במתנה או בתנאים אחרים. כל מקרה נבחן לגופו.
האם כדאי להסיר מחדלים לפני הגשת הבקשה?
פיגורים, דוחות חסרים או מסמכים שלא הוגשו עשויים להיות רלוונטיים לבחינת הבקשה ולהעיד שהוראות ההליך טרם קוימו במלואן. לכן נכון בדרך כלל למפות את המחדלים, להשלים את הנדרש ולצרף אסמכתאות מתאימות.
אם לא ניתן להסיר מחדל מיד, יש לבחון כיצד להסבירו ומהו המתווה האפשרי לתיקונו. אין להניח שהצעת תשלום מוקדם תייתר אוטומטית את יתר החובות בהליך.
האם אפשר להגיש בקשה מיד לאחר צו השיקום?
מועד הגשת הבקשה הוא אחד הנתונים שעשויים להיבחן. להליך חדלות פירעון קיימת גם תכלית שיקומית, ולכן עשויה להיבחן השאלה אם חלף פרק זמן שמאפשר להעריך את התנהלות היחיד ואת עמידתו בצו.
אין כלל מעשי אחד שמתאים לכל תיק. לפני הגשה יש לבדוק את נוסח צו השיקום, את ההנחיות החלות ואת נסיבות המקרה במועד הבקשה.
מה קורה לאחר אישור הקדמת התשלומים?
לאחר אישור הבקשה יש לפעול בדיוק לפי ההחלטה, להעביר את הכספים בדרך שנקבעה ולהמציא אסמכתאות. רק לאחר השלמת התנאים ומתן החלטה מתאימה ניתן להתייחס להליך כמסתיים.
ייתכן שיידרשו גם פעולות משלימות הנוגעות לדוחות, נכסים, זכויות, קופת הנשייה או עדכון מערכות חיצוניות.
האם הקדמת תשלומים מתאימה לכל חייב?
לא. לעיתים מקור הכספים מעורר שאלות, קיימים מחדלים משמעותיים, נותרו נכסים לבדיקה או שהבקשה מוקדמת ביחס להתנהלות בהליך. במקרים אחרים, המשך תשלום לפי התוכנית עשוי להיות המסלול הנכון יותר.
הבחינה צריכה להיות פרטנית ולא להסתמך על מקרה אחר שבו אושרה הקדמה.
שאלות נפוצות
האם אפשר לשלם את כל יתרת התוכנית בתשלום אחד?
ניתן לבקש אישור לכך במקרים מתאימים. אין לבצע את המהלך מתוך הנחה שהוא מאושר מראש, ויש לפעול לפי החלטת הגורם המוסמך.
האם בן משפחה יכול לממן את הקדמת התשלומים?
סיוע מצד שלישי עשוי להיות אפשרי, בכפוף להצגת מקור הכספים, תנאי הסיוע והאסמכתאות הנדרשות.
האם הקדמת התשלומים מבטיחה קבלת הפטר?
לא. ההפטר ניתן בהחלטה ובהתקיים התנאים הרלוונטיים. תשלום מוקדם לבדו אינו מבטיח את התוצאה.
מה קורה אם קיימים פיגורים?
הפיגורים עשויים להילקח בחשבון. יש לבדוק כיצד להסירם או להסדירם ולפעול בהתאם להחלטות בתיק.
האם צריך להגיש בקשה לבית המשפט?
יש להגיש בקשה לגורם המוסמך בתיק ובהתאם למסלול שבו מתנהל ההליך ולהוראות הדין החלות עליו.
לפני הגשת בקשה
בדיקה משפטית ממוקדת יכולה לסייע להבין אם הבקשה בשלה, אילו מסמכים חסרים ומה יש להסדיר לפני הגשתה. למידע על השירות ניתן לעבור לעמוד עורך דין חדלות פירעון.